כדור הארץ, הכוכב בו אנו חיים, הינו הכוכב השלישי מהשמש. כדור הארץ הינו הכוכב היחיד בו נמצאו חיים (נכון לעכשיו) במערכת השמש. הסרטון שלפנינו מתאר את מאפייניו של כדור הארץ.
אחד התחומים העומדים בחזית המחקר הפלנטרי הוא חקר מערות על כוכבי לכת וירחים, עקב ההשלכות מרחיקות הלכת עבור התיישבות אנושית עתידית ועבור האפשרות לקיום צורות חיים מחוץ לכדור הארץ. פתחי מערות ניצפו בתצלומי לוויין בירח ובמאדים, ובנוסף, שקעים הנראים כקריסות לחללים פנימיים ניצפו גם בכוכבי לכת וירחים אחרים, באסטרואידים ואף בשביט.
על מנת להתבונן בכוכבים משתמשים בטלסקופ – מערכת של עדשות המאפשרות הגדלה של עצמים. העדשה שוברת את קרני האור הנכנסות ומרכזת אותן אל נקודה אחת אותה אנו רואים.
שמו של כוכב הלכת מאדים, שכנו הקרוב של כדור הארץ, נגזר מהתכונה הבולטת ביותר בו: צבעו האדום האחיד, שאפשר לזהות בקלות מכדור הארץ בעזרת טלסקופ פשוט. הקשר בין שמו של מאדים לצבעו נולד כבר בעת העתיקה, כשהרומאים זיהו את הצבע כאות אזהרה ובחרו לקרוא לו על שמו של אל המלחמה מרס.
לעיתים נדמה לנו כי עד עתה הינו אמורים להבין את הגלקסיה שלנו, שביל החלב, בצורה כה טובה, עד שלא נמצא בה עוד הפתעות. במהלך מאות השנים שאסטרונומים חוקרים אותה הם זיהוי וסיווגו כוכבים כה רבים, אולם עדיין, נראה כי היקום והגלקסיה שלנו מלאים הפתעות.
חקר מערות על כוכבי לכת וירחים, הוא אחד התחומים העומדים בחזית המחקר הפלנטרי עקב ההשלכות מרחיקות הלכת עבור התיישבות אנושית עתידית ועבור האפשרות לקיום צורות חיים מחוץ לכדור הארץ.
תורת היחסות של אלברט איינשטיין איחדה את המרחב והזמן לעצם אחד: המרחב-זמן. מאז שהתגלתה אי אפשר יותר לדבר על האחד בלי השני והם קשורים זה בזה. בתורת היחסות הכללית הראה איינשטיין שהמאסה מעקמת את המרחב-זמן, כמו משקולת המונחת על טרמפולינה מתוחה ויוצרת בה גומה.
בשאלה זו יש להבחין בין קיומם של חיים “רגילים”, לעומת חיים תבוניים ובכלל זה להדגיש כי אנו מדברים על חיים במובן שאנו מכירים על פני כדור הארץ.
צורות החיים בכדור הארץ מבוססות פחמן ובנויות ממולקולות אורגניות, המשלבות בסיס פחמני שאליו קשורים אטומי מימן. כולן מכילות DNA (או RNA בזני רטרו-וירוסים) כחומר גנטי, המהווה את אבני הבניין של החיים.