VOD עבור יסודי - מערכות ותהליכים ביצורים חיים

פיהוק זו פעולה בסיסית של הגוף. כולם מפהקים, גם חיות כמו ציפורים ודגים – ואפילו תינוקות שעוד לא נולדו. ולמה זה מעסיק אותנו כל כך? כי בתור חובבי מדע, תופעות טבעיות לא מוסברות הן כמו תיבת אוצרות מסתורית בשביל המוח שלנו, שלא ינוח עד שיצליח לפצח את התעלומה. גם אם לא נפצח את המיסתורין שעומד מאחורי הפיהוק, נוכל לפחות לומר שניסינו. ועל הדרך גם נלמד כמה דברים חדשים.

עורבים, סנאים, ציפורי שיר, דבורים, נחשים ואפילו עכבר אחד הם רק חלק מבעלי החיים שמסדרים ומנקים את אזור המגורים וסביבת העבודה שלהם, לא רק לכבוד פסח

בניגוד לדימוי הפופולרי, נראה שהדינוזאורים הקדומים לא שאגו. סביר יותר להניח שהם המו, ממש כמו קרובות משפחתם היונים

זכרי הקנריות שרים שירים מורכבים, בעלי תחביר. מחקר ישראלי-אמריקאי חושף את המנגנון העצבי שמאפשר אותם, ואולי עומד גם בבסיס התנהגויות מורכבות שלנו

קקדו בשם סנובול רוקד באופן ספונטני, יצירתי ומגוון, ועוזר לחוקרים להבין איך התפתחה אצלנו יכולת הריקוד

במאבק בינינו לבין החיידקים, האבולוציה מנצחת – יותר ויותר זנים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה ומאלצים אותנו לפתח תרופות חדשות. מה עושים כדי למנוע התפתחות של “חיידקי-על”?

בואו נצא לניסוי קצר, ונבין איך האוזן שלנו מותאמת לשמיעת צלילים ולזיהוי מאיזה כיוון הגיעו, ועל הדרך גם נלמד קצת על תכונות אנרגיית הקול.

בניסוי הנוכחי נכין בועיות קטנות של מיץ פטל בעלות מעטפת שקופה וקשיחה, שמתפצפצות בפה – בדומה לקוויאר, בשיטת בישול מולקולרי מיוחדת.

מעמקי הים הם עולם מסתורי ומופלא. גילויים חדשים, ולעתים תמוהים ומוזרים, אינם חדלים להפתיע גם את מי שהקדישו את חייהם לחקר האוקיינוסים.

מגפת הקורונה מלווה בשפע של שמועות חסרות בסיס המתרוצצות ברשתות החברתיות. הנה כמה כללי אצבע פשוטים לזיהוי הודעות מזויפות

אנו נוטים לחשוב על עצמנו כעל אורגניזם יחיד, בודד, בעל אוטונומיה מלאה, אך גופנו מעניק בית להמוני חיידקים מיקרוסקופיים שנקראים באופן קיבוצי “המיקרוביום” של הגוף האנושי.

פיהוק זו פעולה בסיסית של הגוף. כולם מפהקים, גם חיות כמו ציפורים ודגים – ואפילו תינוקות שעוד לא נולדו.

האם ג’ירפות מקיימות תקשורת קולית זו עם זו? ואם כן – אילו קולות הן משמיעות?

בסרטון שלפנינו דייוויד גאלו מותיר אתכם פעורי פה מול יצורי ים מדהימים, ובכלל זה דיונון רוקחים מחליף צבעים, תמנון שניחן בהסוואה מושלמת ותאורת ניאון הראויה ל”טיימס סקוור” שמפיקים דגים החיים במעמקי הים השחורים משחור.

נימי הדם הם כלי הדם הזעירים ביותר בגופנו וקוטרם אינו עולה בהרבה על זה של תא דם אנושי בודד. לנימים תפקיד חשוב בפיזור חומרי המזון, הגזים, הפסולת וההורמונים ברקמות השונות ובאיסופם.

בניסוי הזה נקפל את האצבעות כך שהקמיצה לא תוכל לזוז – כאילו היא משותקת.

הראייה היא אחד החושים החשובים ביותר שיש לבני האדם, ובלעדיו לא יכולנו לקלוט את סביבתנו. העין, שבעזרתה אנו רואים, היא איבר מורכב ורגיש מאוד. הסרטון שלפנינו מתאר איך אנו רואים, תוך התמקדות בהיבטים הפיסיקליים והביולוגיים של הראייה.

לא לכל החיות יש פרווה סמיכה שתגן עליהן מכוויות. מה הן עושות? מתכסות בשמיכת בוץ, מסתתרות בצל, ואפילו מייצרות קרמי הגנה טבעיים.

הפחד מפניהם, הקשר המפתיע לטרמיטים, וכוח העל הסודי שטמון באחוריהם. בניגוד לדעה המקובלת, התיקנים אינם אויבי האנושות, אלא סדרה גדולה של אלפי חרקים שרק אחדים מביניהם עלולים להזיק לנו – וגם זה רק בעקיפין.

כשאנחנו אומרים למישהו שלא מרגיש טוב ש”הכל בראש”, לפעמים אנחנו לא באמת יודעים עד כמה אנחנו צודקים. בעולם הרפואה לומדים בשנים האחרונות להבין יותר ויותר את התופעה המוכרת בשם “אפקט הפלצבו” – מצב שבו טיפול בתרופת דמה (אינבו) גורם לשיפור ממשי במצב. התופעה תועדה היטב במחלות רבות, החל במקרים פשוטים של כאבים חולפים וכלה בריפוי דלקות זיהומיות ואפילו שיפור במצב של גידולים סרטניים.
מה שמדהים באפקט הזה הוא ששתי תרופות שההרכב הכימי שלהן זהה אך שונות זו מזו במיתוג, בצורה או בצבע, יתנו תוצאות שונות מאוד ולעתים הפוכות. הסרטון שלפנינו מסביר על אפקט הפלצבו ונותן דוגמאות למוזרות המדהימה שלו.