VOD עבור יסודי - מערכות ותהליכים ביצורים חיים

בניסוי הנוכחי נכין כופתה של פירות יער, עטופה בציפוי שמיוצר בשיטה של בישול מולקולרי, בלי להשתמש בקמח או בבצק.

בניסוי הנוכחי נלמד להכין תמיסה צבעונית שמחליפה את צבעהּ כשהיא “פוגשת” ויטמין C. באמצעותה תוכלו לבדוק אם יש ויטמין C בכל מזון שתרצו. יש לבצע את הניסוי רק תחת השגחה של מבוגר!

מיקרוסקופ הוא אחד מכלי המחקר הוותיקים והשימושיים ביותר, הוא מאפשר לחוקרים לראות בהגדלה דברים שאינם ניתנים להבחנה באופן טבעי.

לפני כ-400 שנה עשה מדען פלמי ניסוי היסטורי בניסיון להבין ממה מורכב העץ. הוא אמנם הגיע למסקנה שגויה, אבל הניסוי הוא אחד מאבני הדרך בראשית המדע המודרני.

״לבריאות!״ אנו אומרים בתגובה. אילו רק ידענו כמה ויריונים (חלקיקי וירוסים) פולט אדם חולה שפעת בעיטוש אחד ויחיד, היינו מתרחקים כמה מטרים טובים עם הופעת הסימנים הראשונים לכך שהוא עומד להתעטש.

בניסוי הזה נגרום לאצטרובל של אורן להיפתח ולהיסגר כרצוננו.

האוכל שאנחנו אוכלים עובר בגוף תהליכי פירוק וספיגה רבים, כדי שנוכל לנצל ממנו את כל מה שרק אפשר. הסרטון שלפנינו מתאר את התהליכים שעוברים על המזון מרגע שהוא נכנס לפה ועד לסיום ספיגתו במעי הדק.

יום העצמאות הוא גם חג צליית הבשר על האש, וזו הזדמנות מצוינת לבחון את המקורות הרחוקים ביותר של המנהג הזה: איך למדנו לשלוט באש ולהשתמש בה לבישול, ואיך האש שינתה אותנו והשפיעה על האבולוציה שלנו.

למרות הדימוי השלילי שנוצר לו, אין נכון להיום ראיות מדעיות משכנעות לנזק בריאותי כלשהו שנובע מתוסף המזון הנפוץ.

כולכם בוודאי יודעים שתפקיד האוזן הוא לשמוע, אך איך היא עושה את זה?
כדי להסביר את זה הבאנו לכם שני סרטונים – הראשון מסביר על חוש השמיעה ועל מבנה האוזן והשני מציג איך שבלול האוזן (Cochlea) מפרק את הצלילים המגיעים אליו דרך עור התוף. שימו לב שהצלילים מתפלגים לפי הגובה שלהם (התדר) ככך שנוצר מעין סולם צלילים לאורך שבלול האוזן. בשבלול האוזן נמצאים תאי עצב שכל אחד מהם אחראי על זיהוי צליל מסוים ומעביר את המידע עליו למוח. המוח מקבל מתאי העצב את המידע על כל הצלילים שהתקבלו ומעבד אותם.

ראשית נגדיר מהי קלוריה, קלוריה היא יחידת מידה של אנרגיה. יחידת הקלוריה שבה משתמשים במוצרי מזון היא למעשה קילו-קלוריה (באנגלית kilocalorie) שזה בעצם 1000 קלוריות.
כאשר מאפיינים מוצרי מזון, קלוריה אחת מוגדרת כאנרגיה הדרושה לחמם קילוגרם אחד של מים מ-24 מעלות צלזיוס ל-25. אם כן יש לזכור שיחידת הקלוריה בהקשר של מזון גדולה פי 1000 מיחידת הקלוריה המקובלת בפיזיקה וכימיה.

אחת התכונות המבדילות בין אנשים ממוצא שונה היא יכולתה של מערכת החיסון להתמודד עם מחלות. שני מאמרים שהתפרסמו לאחרונה בכתב העת Cell מציגים את ההשערה, שההבדלים במערכת החיסון מקורם בתקופת האבן והם קשורים לגנים שעברו אל האירופים הקדמונים מהניאנדרטלים.

מה כשאנחנו דורכים בשלולית עם נעל בד רגלנו נרטבת, אבל נעליים שמצופות ב”שכבה נגד מים” יגנו עלינו טוב יותר? ואיך זה שאחרי כמה שעות של גשם המים יחלחלו גם לתוך נעלי עור רגילות, אלא אם כן נזכור לרסס מבעוד מועד את הנעליים בתרסיס דוחה מים? התכונה המשותפת לשכבת הבידוד ולחומר המסתורי שמונע חדירת מים לנעליים, או לחולצה בסרטון המצורף, היא תכונת ההידרופוביה (“פחד ממים”) שלהם.

הכוח המניע שהוביל לפיתוחים הרבים בתחום זה הוא ההכרה שניצול התכונות הכימיות המיוחדות של חומרים ננומטריים לצורך הארכת חיים ושיפור איכות החיים של בני האדם היא מטרה נעלה. לחומרים בקנה המידה הננומטרי יש יתרון על פני חומרים אחרים מסיבה פשוטה אחת – הם… ממש ממש קטנים. רבים מהמצבים הרפואיים שבני אדם חווים ברמה הגופנית, מקורם בתהליכים המתרחשים ברמת התא. כדי לטפל בבעיה שמקורה בתאים עלינו להשתמש בחומרים שגודלם הזעיר יאפשר להם להיכנס למחזור הדם ולחדור ממנו לתאים עצמם, כדי לתקן את התהליכים הלא תקינים שגרמו למחלה.

מה זה סולריום? ואיזה יצור חי המציא את האינקובטור הרבה לפני האדם? הסגר באמת לא נגמר, וכמו הרבה אנשים, גם ד”ר אבי סאייג שלנו נמצא בבית עם הבן החמוד שלו (אדם) והפעם הם יצאו לשדה שליד הבית להתבונן בנמלים החכמות והחרוצות.

בניית דגם כף יד שאפשר לשלוט בתנועת האצבעות שלו, בדומה ליד אמיתית

תופעת הנימיות (capillary action) מתארת את היכולת של נוזלים “לטפס” במעלה צינורות דקים.

איך צמחים יודעים מתי לעשות פוטוסינתזה ובאיזו שעה ביום לפתוח את הפרחים? הכירו את השעון הביולוגי של העצים, העשבים וכל מה שצומח

שועלי האיים של קליפורניה כמעט נכחדו לפני 20 שנה, אך מאמצי שימור מקיפים הובילו לכך שאלפים מהם משוטטים שוב באיי התעלה

חוקרים: בעלי חיים שעוטפים את עצמם בבועות ריר ענקיות מסננים כמויות עצומות של פחמן מהמים ומשקיעים אותו בקרקעית, וכך מסייעים להפחתת גזי החממה באטמוספרה