VOD עבור חטיבת ביניים וחטיבה עליונה - מיקרוביולוגיה

40 שנים להכרזה של ארגון הבריאות העולמי על הדברת המחלה שקטלה מאות מיליוני בני אדם במאה העשרים בלבד, והשמידה כנראה תרבויות שלמות בעולם החדש.

בעיני רבים, תחום הביוטכנולוגיה מזוהה עם מדענים חמורי סבר בחלוקים לבנים שעושים דברים משונים במעבדות משוכללות, אך מתברר שאפשר להניע תהליכים ביוטכנולוגיים גם אצלנו במטבח, בלי חלוק ובלי ציוד יקר.

מדעני מכון ויצמן גילו כי תגובת הגוף לאכילת לחם משתנה מאדם לאדם ככל הנראה בשל הרכב חיידקי מעיים שונה.

פלסמיד הינו מקטע DNA מעגלי בגודל של 1,000-100,000 בסיסים, ומצוי בחיידקים. מטרתו המקורית של הפלסמיד הינו העברת מידע גנטי באופן רוחבי לשכנים לתרבית. כיום חוקרים רבים עושם שימוש בפלסמיד כאמצעי “לשתול” גנים רצויים בתאים או כאמצעי להעברת גנים מיוצור אחד לאחר. הסרטון שלפנינו מסביר מהם הפלסמידים וכיצד עושים בהם שימוש במחקר.

מיקרובוטים זעירים עשויים להציע פתרון נקי ויעיל לטיהור מקווי מים מחד-תאיים מחוללי מחלות ומגורמי זיהום נוספים.

טכנולוגיית הריצוף הגנטי הובילה למהפכה נוספת – ההבנה שהאורחים החיים על גופנו ובתוכו משפיעים כמעט על כל היבט של חיינו.

החיידקים הינם צורת החיים הקדומה אך הנפוצה ביותר בכדור הארץ. החיידקים שייכים לממלכת הפרוקריוטים, כלומר תאים חסרי גרעין. החיידקים באים בשלל רחב של צורות וסוגים, ומסוגלים להתקיים כמעט בכל תנאים סביבתיים על פני כדור הארץ.

הסרטון שלפנינו מדבר באופן כללי על המחלה ומאפייניה.

הקשר בין פונדקאי לטפיל שלו יכול להיות הרסני, למשל כשנגיף הורס את התא שמארח אותו וגורם למותו. אולם מחקר ישראלי חדש, בראשות עודד בז’ה מהטכניון, מגלה כי למין של חיידקים שעושים פוטוסינתזה ולנגיף התוקף אותם יש מערכת יחסים מעניינת ומורכבת יותר.

האנושות נמצאת במשבר רפואי. במלחמה בינינו לבין חיידקים גורמי מחלות, ידם על העליונה. אצל אוכלוסיות חיידקים הנחשפות לאנטיביוטיקות מתפתחת עמידות – כפי שחוזה תיאוריית האבולוציה – ואנו נותרים בלי אמצעי הגנה. במחקר שפורסם ב-Science חוקרים מבית הספר לרפואה בהרווארד ומהטכניון מציגים דרך לצפות בחיידקים בשעה שזה קורה: החיידקים נודדים בסביבה, פוגשים ריכוזים שונים של אנטיביוטיקה והעמידות נגדה מתפתחת.

איך תצמצמו את הסיכון להידבק? איך תדעו שנדבקתם ומה עליכם לעשות במקרה כזה? ומתי יהיה חיסון? כמה הנחיות מועילות.

מה נותן לגבינות מסריחות את ניחוחן העז ואיך זה שאנחנו אוהבים אותן למרות הכול?

מדוע שטיפת ידיים בסבון עדיפה על אלכוג’ל? עם אילו חומרים מחטאים קרון רכבת? ומדוע כדאי להימנע מקרינה?

המכונות הנגיפיות (והאנושיות) המאפשרות לנגיף הקורונה להדביק ולהשתכפל בתאים אנושיים.

כולנו מכירים את הסטרפטוקוקוס – חיידק שגורם לדלקת גרון שבדרך כלל מסתיימת בקצת חום וטיפול אנטיביוטי, אך עלולה גם להביא לסיבוכים קשים עד כדי פגיעה בלב. מה מונע מהחיידק לשגשג ולגרום לנו נזק אנוש? רמז – זו לא רק האנטיביוטיקה.

חוקרות מקנדה הטביעו הטביעו פגרי חזירים בעומק הים, ותיעדו את גורלם. דווקא הדגים לא ממש השתתפו בחגיגה.

באיים הקריביים התגלתה מושבה של יצורים בעלי תא אחד, שיודעים להתהפך במקומם כגוף אחד בתגובה לאור: האם כך התפתחו החיים הרב-תאיים?.

איך חוזים את מספר הנדבקים הצפוי בעזרת מתמטיקה פשוטה? ומה אפשר ללמוד מהמספרים על המשך המגפה?

ערכה המבוססת על חלבונים של חיידקים תאפשר לקחת דגימות ממקור מים ולבדוק אם הן מכילות מזהמים, אנטיביוטיקה או מתכות – באופן מיידי ובלי טכנאים או ציוד יקר.

“מערכת המשלים” היא מערכת בגוף שמשמשת לזיהוי חיידקים ולחיסולם – אחת מזרועותיה של מערכת החיסון המורשת. המערכת מזהה חיידקים ומחסלת אותם בכך שהיא מנקבת את קרום התא שלהם וגורמת לתכולת התא להישפך החוצה. המערכת פועלת בשילוב עם מערכת החיסון הנרכשת. נוסף על תרומתה לחיסול חיידקים היא משמשת גם שמושך תאי דם לבנים לאזור הנגוע, וכמו כן יודעת לזהות נוגדנים שהתחברו לגוף החיידק ולתקוף אותו. הסרטון שלפנינו מסביר את מנגנון הפעילות של מערכת המשלים.