הרוח מאז ומתמיד היתה מקור להפקת כח, בין אם בספינות מפרש, או בתחנות קמח המונעות בידי רוח. הרוח הינה משאב בלתי נגמר של אנרגיה. כיום משתמשים ברוח גם להפקת חשמל. הסרטון שלפנינו מתאר כיצד פועל תחנת כח המונעת בידי הרוח.
תחנת כח הידרואלקטרית הינה תחנה המפיקה חשמל מנפילת מים. תחנות אלו נפוצות מאוד ברחבי העולם בנהרות גדולים עם מפלים או בצורה מלאכותית כסכר. עיקרון הפעולה של התחנה מאוד פשוט: נפילה של מים מגובה רב גורמת להנעת טורבינה המניעה מגנטים היוצריים שדה חשמלי.
הצטברות גזי חממה ובראשם פחמן דו חמצני, היא אחת מהגורמים המרכזיים להתחממות הגלובלית. הפחמן הדו חמצני נפלט ממערכות חיות וממפעלי תעשייה. הריכוז העולה של הפחמן הדו חמצני, בשילוב עם ירידה בכמויות העצים (כריתת יערות הגשם) גורם לעלייה הדרגתית בטמפרטורה העולמית
רבות נאמר על הפוטנציאל האדיר הצפון באור השמש להפקת אנרגיה נקייה וזולה. תהליך הפקת האנרגיה פשוט למדי ומערב עירור אלקטרונים על גבי משטח החשוף לשמש וניתובם לחוט החשמל היוצא מהתא. הסרטון שלפנינו מציג כיצד מתבצע התהליך.
חשמל סטטי נוצר כאשר משפשפים שני משטחים מבודדים חשמלית זה כנגד זה כמו למשל בלון ופיסת בד. אלקטרונים “נקרעים” ממשטח אחד ומועברים למשטח של החומר השני וכתוצאה מכך נוצר הפרש פוטנציאלים. כאשר המשטח הטעון באלקטרונים מצוי קרוב לגוף או אזור בו חסרים אלקטרונים (“טעון חיובי”) המשטח יפרוק את האלקטרונים אליו.