VOD עבור יסודי - חומרים: תכונות ושימושים

הקיץ הישראלי חם, אפילו מאוד. ומסתבר שלא רק אנחנו בני האדם מסוגלים להזיע אלא אפילו תפוחי אדמה! כל מה שצריך זה חומרים כמו סוכר ומלח כדי לגרום לזה לקרות

בניגוד לדעה הרווחת, רק במקומות מעטים מים אכן רותחים ב-100 מעלות. הצטרפו אלינו לניסוי שיתופי ענק, ובדקו בעצמכם.

איך להכין מנורת לבה ביתית עם פפריקה, שמן ומלח

בניסוי הזה נראה איך אפשר להניח בלון גומי רגיל מעל אש בלי שיתפוצץ.
את הניסוי הזה (הכולל הדלקה של נר) יש לבצע תחת השגחה של מבוגר בלבד!

מים כידוע מכבים אש, אבל בתנאים מסוימים אש יכולה לבעור מתחת למים. צפו בסרטון.

בניסוי הזה נלמד איך אפשר להעתיק תמונה מעיתון לכל דף שנרצה – ממש כאילו השתמשנו במכונת צילום צבעונית, וכל זאת באמצעות נר ומטבע ובלי להשתמש בשום אמצעי טכנולוגי.

בניסוי הנוכחי נהפוך מים צבועים למים צלולים באמצעות תכונות הטיהור של הפחם.

בניסוי הזה נבנה דגם מוקטן של כדור פורח שמסוגל להתרומם לגובה של כמה מטרים באוויר. הניסוי מחייב השגחה של מבוגר!

כיצד להכניס את גלי הים יחד עם סירת אגוז קטנה בתוך בקבוק – ולמה שמן ומים לא מתערבבים?

טפלון, או בשמו הכימי פּוֹלִיטֶטְרָהפְלוּאוֹרוֹאֶתִילֶן, הוא חומר שהתגלה במקרה בשנת 1938 בארצות הברית, כאשר ניסו לייצר גז קירור למקררים. גז קירור לא התקבל – אבל התקבל חומר בעל תכונות מיוחדות, כאשר הידועה ביותר שלו היא חלקלקותו ושדברים לא נוטים להידבק אליו. מסיבה זו אחד השימושים הנפוצים ביותר בטפלון הוא ציפוי ‘נון-סטיק’, כלומר מונע הידבקויות, במחבתות וסירים.

לוקחים שתי קוביות קרח, נותנים לאחת נשיקה – ומכניסים את שתי הקוביות לשתי כוסות מלאות – קוביה אחת שוקעת והשניה צפה. האם תצליחו לפתור את החידה – איך זה יכול להיות? הפותר נכונה יזכה בתהילת עולם!!!
חידה #1 בסדרת החידות איך זה יכול להיות?! – שבה מוראית תופעה מעניינת או קסם, ואתם / הקהל צריכים לנסות לפתור.

למי מאיתנו זה לא קרה מעולם? הגעתם למכונת משקאות ביום שרב כדי להתרענן עם משקה מוגז קר. אך ברגע שפתחתם את הלשונית או את הפקק, כל הידיים והבגדים שלכם נספגו בנוזל, והמשקה המתוק והמרענן הפך לסיוט דביק שילווה אתכם עד סוף היום. מה ההסבר למשקאות המוגזים המתפרצים לכל עבר, ומדוע הם ניתזים אחרי שמנערים אותם?

פומלית, יהלומים, נחשי גומי ואפילו מים: שמונה חומרים מוכרים שיפתיעו אתכם בכך שהם יכולים להידלק ולהדליק

חטיפים, מלחים, לימונים, חיידקים, כרוב, טונה ואפילו טושים – אצלנו כל דבר הופך לחנוכיה. חג אורים שמח!

אטום הרדיום מילא תפקיד מרכזי בהתפתחות הפיזיקה והכימיה המודרניים, אך מגליו שילמו מחיר יקר על הצלחתם

בניסוי הזה נצליח לעשות מה שנראה בלתי אפשרי – להפריד תוך שניות מעטות בין מלח ופלפל מעורבבים ביחד.

איך אפשר לגרום לביצה, שבדרך כלל שוקעת, לצוף וגם לרחף באמצע כוס מים?

לוקחים שתי קוביות קרח, נותנים לאחת נשיקה – ומכניסים את שתי הקוביות לשתי כוסות מלאות – קוביה אחת שוקעת והשניה צפה. אך איך זה קורה? – הנה הפתרון.

במעבדה הכימית אפשר ליצר נוזלים מסוכנים מאוד: נוזלים שמגע שלהם עם כל חומר דליק גורם באופן מידי להתלקחות של אש שמכלה את החומר הדליק. צפו בהדגמה של נוזל כזה – וראו איך מגע שלו עם נייר וגם עם כמה חטיפים פופולאריים (ביסלי ובמבה) גורמים לאש.

כדי שאש תבער, שלושה גורמים צריכים להתקיים בו-זמנית: נוכחות של חומר דליק (עץ, נייר, דלק, פחם וכו’) נוכחות של חומר מחמצן (בדרך כלל החמצן שבאוויר, אבל קיימים גם חומרים מחמצנים אחרים) וחום גבוה. שלושת אלה מכונים ביחד “משולש האש”.