VOD עבור חטיבת ביניים וחטיבה עליונה - העשרה

איך תצמצמו את הסיכון להידבק? איך תדעו שנדבקתם ומה עליכם לעשות במקרה כזה? ומתי יהיה חיסון? כמה הנחיות מועילות.

למה לפעמים הראש מתחיל לכאוב אחרי מנה קפואה ומתוקה של גלידה? והאם מסתתרת כאן תרופה למיגרנה?

הוספת יכולת חישה לתותבות משפרת את מהירות ההליכה ומפחיתה את כאבי הפנטום ואת המאמץ המטבולי

מחקר על המבנה החברתי של ציידים-לקטים בפיליפינים, מצא כיצד העברת המידע תורמת להתפתחות הטכנולוגיה.

חוקרים שיבטו חמוסה שחורת רגל, מין שנמצא בסכנת הכחדה, כדי להגדיל את השונות הגנטית באוכלוסיית החמוסים

בחודשים האחרונים פורסמו ברשתות החברתיות סרטונים של כלבים המתקשרים עם בעליהם בעזרת לחיצה על כפתורים שמשמיעים מילים. האם הכלבים האלו באמת מדברים? בכלל לא בטוח

מכונות זעירות שיוצרו מתאי צפרדעים מצאו דרך ליצור עותקים חדשים של עצמן – בלי שתוכנתו לכך

מהזנב של נחש העכסן, דרך הצרצרים וסוסוני הים שמזיזים את גופם כדי להפיק קולות, ועד לשימפנזים ולתוכי הקקדו שמתופפים על עצים בעזרת אבנים ומקלות. לכבוד פורים – הרעשנים של הטבע

בעל חיים קדום הקרוב לג’ירף היה בעל “קסדה” של עצם וקרן, וצוואר שבנוי במיוחד לחבטות של ראש בראש. האם הצוואר הארוך של הג’ירף המודרני הוא התאמה אחרת לאותו צורך – לחימה של הזכרים זה בזה על גישה לנקבות? הוויכוח עוד לא הוכרע

מדוע אנחנו נמשכים לגעת במקומות בגוף שכואבים לנו? מחקרים מראים שהמגע יכול להפחית כאב, וגם מציעים לכך הסברים.

בקבוקים נמעכים, אוזניים מתפוקקות ואפילו קרישי דם. תנאי הסביבה במרומי השמיים אחראים ללא מעט תופעות משונות במטוסים.

האם אנחנו באמת חוזים את העתיד במצבי דז’ה-וו? מחקר חדש מגלה שלגמרי לא

מיקרוסקופ הוא אחד מכלי המחקר הוותיקים והשימושיים ביותר, הוא מאפשר לחוקרים לראות בהגדלה דברים שאינם ניתנים להבחנה באופן טבעי.

חוקרים מטקסס פיתחו מכשיר לזיהוי רקמה סרטנית תוך שניות, פיתוח שעשוי לקצר מאוד ניתוחים להסרת גידולים ולשפר את שיעורי הצלחתם. המכשיר טרם אושר לשימוש.

חוקרים מישראל פיתחו דרך לחקור את תכונות האופי של עכברים באמצעות מעקב אחר התנהגותם. הם מקווים שהמחקר יוביל להבנה טובה יותר של הקשר בין גנים לאישיות גם אצלנו

מגפת הקורונה מלווה בשפע של שמועות חסרות בסיס המתרוצצות ברשתות החברתיות. הנה כמה כללי אצבע פשוטים לזיהוי הודעות מזויפות.

מחקר חדש: כמו ציפורי שיר ולווייתנים, גם החולד העירום לומד את הקולות הייחודיים לקבוצתו, ולכל קבוצה יש “ציוץ מזהה” משלה

בחודשים האחרונים פורסמו ברשתות החברתיות סרטונים של כלבים המתקשרים עם בעליהם בעזרת לחיצה על כפתורים שמשמיעים מילים. האם הכלבים האלו באמת מדברים? בכלל לא בטוח

מחקר חדש: היפופוטמים מבדילים בין קולות של חברי קבוצתם או של חברי קבוצות שכנות לבין קולות של זרים, ומגיבים בתוקפנות לאחרונות – על ידי פיזור צואה כדרך לסמן טריטוריה

מהזנב של נחש העכסן, דרך הצרצרים וסוסוני הים שמזיזים את גופם כדי להפיק קולות, ועד לשימפנזים ולתוכי הקקדו שמתופפים על עצים בעזרת אבנים ומקלות. לכבוד פורים – הרעשנים של הטבע