VOD עבור חטיבת ביניים וחטיבה עליונה - העשרה

טיפול ניסיוני בעריכה גנית בתאי דם לבנים של עכבר חי מעורר תקוות לפיתוח טיפול למחלות חשוכות מרפא

הנימוס אומר שלא יפה לקחת מנה שנייה מהמטבל עם אותו קרקר. האם זה באמת לא בריא?

מהפך שלטוני מול חופי שוודיה בים הבלטי: דגים קטנים החליפו את הדגים הטורפים הגדולים וגרמו לשינויים אקולוגיים נרחבים

תוכים נצפו כשהם מייצרים ומשתמשים בכלים משלושה סוגים שונים כדי לפתוח ולהוציא גרעינים מפרי

מהזנב של נחש העכסן, דרך הצרצרים וסוסוני הים שמזיזים את גופם כדי להפיק קולות, ועד לשימפנזים ולתוכי הקקדו שמתופפים על עצים בעזרת אבנים ומקלות. לכבוד פורים – הרעשנים של הטבע

תופים זעירים, העשויים מיריעת גרפן דקיקה, עשויים להקל מאוד על זיהוי חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה ולאפשר התאמה מהירה של הטיפול לחולה

ב-2018 ה”קרפגדון” ייצא לדרך, ומיליוני קרפיונים יודבקו במגפה קטלנית בנהרות היבשות הדרומית. התקווה: להציל כך המוני מינים מקומיים מהדג הפולש. הסכנות: רבות.

אומרים שאסור לאכול בעמידה או לפני השינה. מספרים לנו שפירות שומרים אותנו בריאים. ומי לא שמע על חוק חמש השניות? והמציאות? לא בדיוק מה שחשבנו

אנחנו יודעים שלדינוזאורים היו נוצות, אך השאלות מתי בדיוק התפתחו הנוצות, אצל אלו בעלי חיים, ולמה שימשו במקור, עומדות במוקד של מחלוקות מדעיות כבר יותר ממאה שנה. שני מאמרים שפורסמו בשבועות האחרונים הציתו מחדש ויכוחים ישנים

סוס, ברדלס, פרעוש ויוסיין בולט עומדים על קו הזינוק, המרוץ עומד להתחיל והמתח בשיאו. מי יגיע ראשון? כדי לענות על זה צריך להגדיר קודם את תנאי התחרות, וכמו בטבע – התשובה לא כזאת פשוטה

מהזנב של נחש העכסן, דרך הצרצרים וסוסוני הים שמזיזים את גופם כדי להפיק קולות, ועד לשימפנזים ולתוכי הקקדו שמתופפים על עצים בעזרת אבנים ומקלות. לכבוד פורים – הרעשנים של הטבע

מעור ברווז ועד שכבת שומן, מפרווה שקופה ועד אנטי-פריז טבעי, מדובי קוטב ועד חיידקים המסייעים בייצור גלידה. כך מתמודדים יצורים חיים עם תנאי קור קיצוניים.