VOD עבור חטיבת ביניים וחטיבה עליונה - העשרה

בעבר, בהווה וגם בדרך הטבע. איך נוצרות מומיות, ומה משותף למדבריות, לפסגות מושלגות ולביצות כבול?

לכבוד האירוויזיון, נכיר כמה מהזמרים של הטבע. איך הציפורים לומדות לשיר? כיצד שר הלווייתן? והאם דג יכול לשיר לאהובתו?

מיקרובוטים זעירים עשויים להציע פתרון נקי ויעיל לטיהור מקווי מים מחד-תאיים מחוללי מחלות ומגורמי זיהום נוספים.

הקשר בין פונדקאי לטפיל שלו יכול להיות הרסני, למשל כשנגיף הורס את התא שמארח אותו וגורם למותו. אולם מחקר ישראלי חדש, בראשות עודד בז’ה מהטכניון, מגלה כי למין של חיידקים שעושים פוטוסינתזה ולנגיף התוקף אותם יש מערכת יחסים מעניינת ומורכבת יותר.

מה נותן לגבינות מסריחות את ניחוחן העז ואיך זה שאנחנו אוהבים אותן למרות הכול?

מצפים לגשם הראשון? הוא מביא איתו ריחות ייחודיים הנובעים מתמהיל חומרים וחיידקים המשתחררים לאוויר. ריחות אלו משתנים ממקום למקום ומשפיעים עלינו גם פסיכולוגית

שילוב סיבים ייחודי, חיבור הדוק של הכנפיים לבטן ותפרי כנפיים דמויי רוכסן מאפשרים לחרק הצפון-אמריקאי לשרוד לפעמים אפילו דריסה תחת מכונית

מסיבות פיזיקליות אין כמעט חומרים כחולים בעולם החי. ראיתם יצור כחול? סיכוי טוב שהוא “מרמה”

מהזנב של נחש העכסן, דרך הצרצרים וסוסוני הים שמזיזים את גופם כדי להפיק קולות, ועד לשימפנזים ולתוכי הקקדו שמתופפים על עצים בעזרת אבנים ומקלות. לכבוד פורים – הרעשנים של הטבע

לפעמים קר לכם ומתחשק לכם לישון עד השנה הבאה? יש כמה בעלי חיים שאחרי תרדמת חורף של כמה חודשים הם חוזרים לחייהם הרגילים, עד החורף הבא.

במהלך האבולוציה אין הרבה תגובות שהצילו חיים יותר מ”איכס, זה מגעיל אותי”. כיום, עם התפתחות הרפואה והמדע המודרניים, אנחנו יודעים כבר להסביר טוב יותר את הצורך שלנו בניקיון. וכן, גם את הסכנות של היגיינה מוגזמת.

על התחממות גלובלית והתנהגות בעלי חיים, ממצאים ארכיאולוגים בירושלים ועוד.

מחקר חדש: נמלים מסוימות מייצרות לעצמן “שריון” של סידן פחמתי עשיר במגנזיום, המחזק את השלד החיצוני שלהן ומקנה להן הגנה

מסיבות פיזיקליות אין כמעט חומרים כחולים בעולם החי. ראיתם יצור כחול? סיכוי טוב שהוא “מרמה”

מהזנב של נחש העכסן, דרך הצרצרים וסוסוני הים שמזיזים את גופם כדי להפיק קולות, ועד לשימפנזים ולתוכי הקקדו שמתופפים על עצים בעזרת אבנים ומקלות. לכבוד פורים – הרעשנים של הטבע

הדיונאה צדה זבובים ומעכלת אותם. הכדנית מחכה לחרקים בסבלנות ולא מאפשרת להם לברוח. אחרי יותר ממאתיים שנות מחקר, הצמחים הטורפים ממשיכים להפתיע.

חוקרות מקנדה הטביעו הטביעו פגרי חזירים בעומק הים, ותיעדו את גורלם. דווקא הדגים לא ממש השתתפו בחגיגה.

שינויים באגני ניקוז של נהרות אורכים לרוב אלפי שנים. הפשרת הקרחונים גרמה לשינוי כזה להתרחש ממש לנגד עינינו, בתוך שנים בודדות.

סימביוזה מפתיעה מאפשרת ליצורים מיקרוסקופיים החיים על קרקעית הים למצוא את דרכם לפי השדה המגנטי של כדור הארץ, בעזרת חיידקים מגנטיים

נקבות של הנמייה המפוספסת מובילות את הקבוצה שלהן לעימות עם קבוצות אחרות בכוונה תחילה, כדי שיוכלו להזדווג עם הזכרים משם ולהגדיל את המגוון הגנטי של הצאצאים