VOD עבור חטיבת ביניים וחטיבה עליונה - העשרה

למרות אפליית הנשים וחוקי ההפרדה הגזעית, קבוצה לא גדולה של נשים “אפרו-אמריקאיות” עשו את הבלתי ייאמן. הכירו את נשות “האגף המערבי” של נאס”א, שחישוביהן הביאו את האדם אל השמיים ומעבר להם

ב”ניסוי” הבא נלמד כמה גרסאות חדשות ומפתיעות של המשחק הידוע “איקס עיגול”.

את רוב כלי המיתר מכוונים באמצעות השוואה פשוטה בין המיתרים. בפסנתר זה בלתי אפשרי. למה? בגלל המתמטיקה.

הסרטון מציג את הקשר בין פאזל הפנטומינו ומשחק הטטריס המפורסם.

אמנם אין פרס נובל במתמטיקה, אך מתמטיקאים ספורים זכו בו בכל זאת בתחומי עשייה אחרים. אחד מהם הוא ג’ון פורבס נאש (2015-1928)

היא סבלה מהתנכלות מקצועית בגלל היותה אישה, ואחר-כך נרדפה בגלל יהדותה. בין לבין הספיקה אמי נתר להתבסס בין המתמטיקאים החשובים ביותר במאה ה-20 ולפתח כמה מהרעיונות החשובים ביותר באלגברה ובפיזיקה

75 שנה למותו של דויד הילברט, מתמטיקאי רב השפעה במגוון עצום של תחומים, מהגיאומטריה של אוקלידס ועד היחסות של איינשטיין

בניסוי הנוכחי ניצור רצועה שגם אם גוזרים אותה לחצי, היא פשוט לא נגזרת – כמו קסם. הניסוי עוסק בתחום מתמטי שנקרא טופולוגיה, ומומלץ לבצע אותו מול אנשים אחרים ולהפתיע אותם.

מה אורכו של קו החוף של ישראל? אנחנו לא באמת יודעים לקבוע, אבל אולי יותר טוב לשאול… מה הממד הפרקטלי שלו? אז איך באמת מודדים קווי חוף?

מה הקשר בין מתמטיקה למוזיקה? פיתגורס, פילוסוף ומתמטיקאי יווני מהמאה ה-6 לפנה”ס, מצא כי יש קשר בין צירופי צלילים הערבים לאוזן (הרמוניים) ובין מספרים

אנשים רציונליים שואפים בדרך כלל לפעול בצורה שתקדם את תועלתם האישית. הקביעה הזאת אמנם נכונה בתיאוריה, אבל כשהעניין נוגע גם לאנשים נוספים (או למדינות נוספות…) שגם להם יש אינטרסים משלהם, אפילו האנשים הרציונליים ביותר יבחרו לפעמים לפעול בצורה שתביא לתוצאות הגרועות ביותר מבחינתם.

צפו בסרטון האוריגמי הבא ופתרו את החידה.

החיים ללא ספק מעניינים. יש אומרים שהחיים הם משחק, אך רק מעטים יודעים ש”החיים” זה באמת משחק – משחק מחשב, או ליתר דיוק סימולציה מתמטית שמתארת את האבולוציה של צורות על פי כמה כללים פשוטים.

לא פעם בעיות מתמטיות צצות מתוך סיטואציות יומיומיות של אנשי מקצוע. כך היה גם בסוגיה שבה נעסוק הפעם – בעיית ארבעת הצבעים.

המשפט האחרון של פרמה הצית את דמיונם של מתמטיקאים במשך למעלה משלוש מאות שנים. פייר דה-פרמה, שהיה משפטן צרפתי ומתמטיקאי חובב, ניסח את המשפט הפשוט לניסוח ולהבנה באמצע המאה ה-17. הוא כתב את המשפט בשוליים של ספר מתמטיקה והוסיף “גיליתי הוכחה נפלאה למשפט הזה, אך השוליים האלה צרים מלהכילה”.

רון אגלש הוא אתנו-מתמטיקאי: הוא חוקר מתמטיקה הנמצאת בשימושן של קבוצות מתרבויות שונות. הוא מצא שימוש מגוון בדגמים פרקטליים בתרבויות בכל רחבי אפריקה. במהלך מסעותיו ברחבי היבשת הוא מצא שימוש באלגוריתמים פרקטליים מתוחכמים מאוד למטרות מגוונות כמו ארכיטקטורה, אמנות, משחק ואפילו קליעת צמות.

בפרק “הקוסם מספרינגפילד” של משפחת סימפסון, הומר סימפסון מתריס נגד המשפט האחרון של פרמה ונגד אנדרו וולס שהוכיח את המשפט אחרי מאמץ של עשרות שנים. בפרק הזה הומר סימפסון רוצה להפוך לממציא ומשרבט משוואות על הלוח. אחת המשוואות שהומר סימפסון משרבט היא, כביכול, פתרון פשוט למשפט האחרון של פרמה. אבל המשפט האחרון של פרמה אומר שלא קיימת משוואה כזאת. איך הדבר ייתכן? ומי אחראי לשתילה של הקריצות המתמטיות שמופיעות בסדרה? צפו בסרטון הבא מבית Numberphile שבו בריידי הרן מראיין את סיימון סינג, ותגלו את התשובות.

זִרקו שתי קוביות ונסו לנחש מה הסכום של שתיהן שיתקבל הכי הרבה פעמים? בעזרת הטריק הבא תוכלו לנחש את המספר בלי לחשוב פעמיים.