VOD עבור חטיבת ביניים וחטיבה עליונה - בעלי חיים

הצפרדע הינה דו חי אשר בד”כ אוכל כל דבר קטן ממנה שזז ובעיקר חרקים. הצפרדע מזהה את תנועת החרק ושולחת אליו את לשונה המהירה.

דגים נושמים בצורה שונה מחיות היבשה. יש להם מנגנון נשימה מותאם לסביבה מימית, שמבוסס על ספיגת החמצן מהמים באמצעות זימים. רוב הדגים משתמשים במנגנון הזה, פרט למינים בודדים שסופגים חמצן דרך העור או נושמים דרך ריאות פרימיטיביות.

הברק הארוך ביותר שנמדד, תוכנת מחשב לאבחון סרטן, סיפור הגניבה של התוכיים החברתיים וכיצד נוצר לב הקרח של פלוטו?

לכבוד האירוויזיון, נכיר כמה מהזמרים של הטבע. איך הציפורים לומדות לשיר? כיצד שר הלווייתן? והאם דג יכול לשיר לאהובתו?

גחליליות, דגים ואפילו חיידקים ופטריות: יצורים רבים בעולמנו מפיקים אור לצורכי ציד, תקשורת, הסוואה והזדווגות. איך זה עובד?

מחקר אמריקאי-ישראלי: הצורות השונות של ביצי עופות אינם התאמה למקום הקינון, אלא תוצאה של יעילות התעופה של הציפור, מעין “תופעת לוואי” אבולוציונית.

חקר המנגנון הפועל אצל יצורים כמו הסלמנדרה עשוי לשפוך אור על האופן שבו מתבצע תהליך החזרה לתאי הגזע, ואולי יאפשר לנו לשחזר את התהליך גם אצל בני אדם. בסרטון שלפנינו מודגם מצב שבו הסלמנדרה מגדלת רגל חדשה במקום רגל שנקטעה.

לקופי אדם יש שפת סימנים מורכבת הכוללת עשרות מחוות ותנועות שונות. כעת מתברר שלפחות חלקים מהשפה הזו משותפים למינים שונים, ואולי הובילו גם להתפתחות השפה שלנו

כבר זמן מה ידוע שפסי הזברה מרחיקים זבובים מוצצי דם. חוקרים שהלבישו סוסים בכיסוי מפוספס גילו איך הם עושים זאת – הפסים מבלבלים את הזבובים ומקשים עליהם לנחות

נמלים שכללו את שיטות הניווט שלהן למציאת אוכל. כיום אנו יודעים להשתמש בשיטות שלהן כדי לפתור בעיות מתמטיות וחישוביות סבוכות

כלי תקשורת בארצות הברית מדווחים על פלישה של צרעת ענק אסייתית העושה שמות בכוורות דבורים ומסכנת בני אדם. מי הצרעה הזו והאם היא אכן מסוכנת?

אנחנו יודעים שלדינוזאורים היו נוצות, אך השאלות מתי בדיוק התפתחו הנוצות, אצל אלו בעלי חיים, ולמה שימשו במקור, עומדות במוקד של מחלוקות מדעיות כבר יותר ממאה שנה. שני מאמרים שפורסמו בשבועות האחרונים הציתו מחדש ויכוחים ישנים

מצווה להשתכר בפורים? מתברר שגם את הפטנט הזה בעלי חיים אחרים גילו הרבה לפני האדם: מקופים עד פילים, ומציפורים עד זבובים – החיות ששותות אלכוהול עדלאידע

מפגני הכוח של הגורילות, סימני הריח שמשאירות הפנדות ואפילו הצבעים של הצרעות – כל אלו, ורבים אחרים, הם מסרים שבעלי החיים מעבירים ליריביהם, ונושאים מידע על גודלם ויכולותיהם. בעזרתם הם מצליחים להימנע מקרבות של ממש

מתי התחלנו לרכוב על סוסים? האם עצמות בנות 5,000 שנה בקזחסטן שייכות לסוסים מבויתים? ואיך כל זה נוגע לגזע מיוחד של סוסים שחיים בטבע במונגוליה?

מסיבות פיזיקליות אין כמעט חומרים כחולים בעולם החי. ראיתם יצור כחול? סיכוי טוב שהוא “מרמה”

מהזנב של נחש העכסן, דרך הצרצרים וסוסוני הים שמזיזים את גופם כדי להפיק קולות, ועד לשימפנזים ולתוכי הקקדו שמתופפים על עצים בעזרת אבנים ומקלות. לכבוד פורים – הרעשנים של הטבע

מחקר חדש מגלה שעכבישים יכולים להשתמש ברשת הקורים שלהם כמעין עור תוף חלופי שמחדד באופן משמעותי את יכולתם לחוש קולות

עכשיו, כשסוכות נבנות ומקושטות במרפסות וחצרות ברחבי הארץ, אנחנו מפנים את מבטנו למבנים המיוחדים שבעלי החיים בונים: קינים, סכרים וגם מבנים שכל מטרתם להרשים.

עצלות אולי נשמעת כמו תכונה שלילית, אך נראה שהעצלנים שרדו דווקא בזכות אורח החיים העצל שלהם.