VOD עבור חטיבת ביניים וחטיבה עליונה - ביולוגיה

הסרטון שלפנינו סוקר את מנגנון הרנ”א המפריע (RNA interference – RNAi), שהוא אחת התגליות החשובות ביותר בביולוגיה של התא בעשרים השנים האחרונות.

בסרטון שלפנינו דייוויד גאלו מותיר אתכם פעורי פה מול יצורי ים מדהימים, ובכלל זה דיונון רוקחים מחליף צבעים, תמנון שניחן בהסוואה מושלמת ותאורת ניאון הראויה ל”טיימס סקוור” שמפיקים דגים החיים במעמקי הים השחורים משחור.

מיקרוסקופ הוא אחד מכלי המחקר הוותיקים והשימושיים ביותר, הוא מאפשר לחוקרים לראות בהגדלה דברים שאינם ניתנים להבחנה באופן טבעי.

כולנו מכירים חיסונים כזריקה מכאיבה שנועדה למנוע מחלות או לרפא אותן. קיימים שני סוגים של חיסונים – חיסון פעיל (אקטיבי) שמורכב מחיידקים או וירוסים מוחלשים, וחיסון סביל (פסיבי) שמבוסס על הזרקת נוגדנים מוכנים כתגובה מיידית למחלה או לרעלן. הסרטון שלפנינו מציג בקצרה את החיסון הסביל.

אנמיה חרמשית היא מחלה גנטית שפוגעת ביכולת של ההמוגלובין המצוי בכדוריות הדם להוביל חמצן לתאי הגוף, ומתאפיינת בכדוריות דם מעוותות שצורתן מזכירה חרמש. המחלה נובעת ממוטציה ספציפית באחת מחומצות האמינו בהמוגלובין ומועברת באופן רצסיבי. הסרטון שלפנינו מסביר את מאפייני המחלה.

כולנו מכירים את הסטרפטוקוקוס – חיידק שגורם לדלקת גרון שבדרך כלל מסתיימת בקצת חום וטיפול אנטיביוטי, אך עלולה גם להביא לסיבוכים קשים עד כדי פגיעה בלב. מה מונע מהחיידק לשגשג ולגרום לנו נזק אנוש? רמז – זו לא רק האנטיביוטיקה.

הסרטון שלפנינו מציג את האנטומיה הגסה של המוח: ההמיספרות, האונות וכמה אזורים מרכזיים.

שוו בנפשכם מה היה קורה אילו כל הגנים היו משועתקים כל הזמן באותו קצב. תהליכים היו מתרחשים בזמן הלא נכון, תהליכים סותרים היו מתרחשים במקביל ובגוף הייתה נוצרת אנדרלמוסיה מוחלטת, אופרון הלקטוז הוא דוגמה קלאסית לבקרה על שעתוק גנים. הסרטון שלפנינו מסביר על בקרת השיעתוק של אופרון הלקטוז.

בניסוי הזה נגרום לאצטרובל של אורן להיפתח ולהיסגר כרצוננו.

בניסוי הזה נלמד איך אפשר למדוד כמה זמן לוקח לאנשים להגיב מרגע שהם ראו משהו.

מה נותן לגבינות מסריחות את ניחוחן העז ואיך זה שאנחנו אוהבים אותן למרות הכול?

בעבר, בהווה וגם בדרך הטבע. איך נוצרות מומיות, ומה משותף למדבריות, לפסגות מושלגות ולביצות כבול?

הסרטון שלפנינו מסביר על רדיקלים חופשיים, ועל המולקולות שמסייעות בנטרולם: נוגדי החמצון.

מי מאיתנו לא חלה מעולם בשפעת? מדובר באחת מחלות הנפוצות ביותר בעולם, שסיבוכים שלה הרגו מיליוני אנשים במאה ה-20 לבדה. מטבע הדברים נעשה גם מחקר מדעי רב בניסיון למצוא לה תרופה, והסרטון שלפנינו מתאר את אחד הטיפולים החדשניים ביותר שהוצעו לה.

כולכם שמעתם בוודאי על מחלת הסרטן על שלל צורותיה. אך האם עצרתם אי פעם וניסיתם להבין איך היא מתפתחת? בסרטון שלפנינו מתוארת התפתחות מחלת המחלה מהתא הממאיר הראשון, דרך התפתחות הגידול והאופן שבו הוא מגייס את משאבי הגוף ועד לשליחת הגרורות לאיברים נוספים.

התוספתן הוא איבר צינורי קטן היוצא מהמעי הגס בחלק הימני התחתון של חלל הבטן. יש כמה סברות בנוגע לתפקידו, אך ידוע שהסרתו איננה פוגעת באיכות החיים של האדם. הסרטון שלפנינו מסביר על התוספתן ועל הליך כריתתו במקרה של דלקת.

כשתא בגוף מתחיל להתחלק ללא בקרה הוא מוגדר כתא סרטני. רקמה של תאים סרטניים נקראת גידול. גידול סרטני זקוק למזון וחמצן כמו כל רקמה אחרת בגוף, ועל כן הוא מגייס לעזרתו את משאבי הגוף. לשם כך הוא מפריש הורמון שגורם ליצירת כלי דם (VEGF) וכך הם מגיעים אליו ומספקים לו את כל צרכיו בתהליך שנקרא אנגיוגנזה. כמו כן הגידול “יודע” לשעבד תאים שכנים ברקמת החיבור ואפילו תאי דם לבנים שנשלחים להילחם בו.

כשאנחנו אומרים למישהו שלא מרגיש טוב ש”הכל בראש”, לפעמים אנחנו לא באמת יודעים עד כמה אנחנו צודקים. בעולם הרפואה לומדים בשנים האחרונות להבין יותר ויותר את התופעה המוכרת בשם “אפקט הפלצבו” – מצב שבו טיפול בתרופת דמה (אינבו) גורם לשיפור ממשי במצב.

הסרטון שלפנינו ממחיש איך מתרחש תהליך הקישור של תא דם לבן (לויקוציט) לדופן כלי הדם, על מנת לעבור דרכו ולהגיע לאתר המטרה, כלומר אזור הדלקת. אפשר לראות כאן את אותם תהליכים מופלאים שמתרחשים בתוך התא, מרמת החלבון הבודד ועד לרמת התא השלם.