VOD עבור חטיבת ביניים וחטיבה עליונה - ביולוגיה

השירותים הציבוריים שורצים חיידקים, נכון? ובכן, כן – אבל השד הרבה פחות נורא מכפי שאולי נראה לנו

דבורי דבש אסיאתיות מדביקות צואה של יונקים וציפורים מסביב לפתח הכוורות שלהן, כדי להגן על עצמן מפני התקפה של צרעות ענקיות

מצווה להשתכר בפורים? מתברר שגם את הפטנט הזה בעלי חיים אחרים גילו הרבה לפני האדם: מקופים עד פילים, ומציפורים עד זבובים – החיות ששותות אלכוהול עדלאידע

בחודשים האחרונים פורסמו ברשתות החברתיות סרטונים של כלבים המתקשרים עם בעליהם בעזרת לחיצה על כפתורים שמשמיעים מילים. האם הכלבים האלו באמת מדברים? בכלל לא בטוח

דולפינים לחופי מקסיקו ובליז יוצרים טבעות בוץ כדי לצוד בעזרתן דגים, בשיטה דומה מאוד לזו שנצפתה בפלורידה, אלף קילומטר משם

לא רק בני אדם לומדים זה מזה. אצל בעלי חיים רבים נצפו מנהגים ומסורות שמועברים מאחד לשני ומדור לדור, ויוצרים מערך התנהגות ייחודי– תרבות שעשויה להיות שונה מקבוצה לקבוצה

בעלי חיים רבים לומדים זה מזה, אך רק מעטים טורחים ללמד – להעביר מידע באופן פעיל או לעזור לתלמידים לרכוש יכולת חדשה. לכבוד יום המורה נסקור כמה חיות מלמדות, מברדלסים ועד דבורים, ונשאל מדוע הלימוד אינו נפוץ יותר?

מחקר חדש: היפופוטמים מבדילים בין קולות של חברי קבוצתם או של חברי קבוצות שכנות לבין קולות של זרים, ומגיבים בתוקפנות לאחרונות – על ידי פיזור צואה כדרך לסמן טריטוריה

מהזנב של נחש העכסן, דרך הצרצרים וסוסוני הים שמזיזים את גופם כדי להפיק קולות, ועד לשימפנזים ולתוכי הקקדו שמתופפים על עצים בעזרת אבנים ומקלות. לכבוד פורים – הרעשנים של הטבע

טיפול ניסיוני בעריכה גנית בתאי דם לבנים של עכבר חי מעורר תקוות לפיתוח טיפול למחלות חשוכות מרפא

במחילות של גופרים, מכרסמים צפון אמריקאיים, שוררים תנאים שמעודדים צמיחת שורשים – אותם הם אוכלים. חוקרים חלוקים בשאלה אם ניתן לקרוא לכך חקלאות

ודאי שמעתם על מכתב בבקבוק. אבל מה לגבי “מסר על גבי בננה”? הנה דרך מקורית וכיפית לתקשר באמצעות הפרי הצהוב.

כולם יודעים שצמחים אינם מסוגלים לזוז. האם כולם טועים? מחקר חדש בוחן איך עלי המימוזה הביישנית מתקפלים בתגובה למגע.

70 שנה אחרי המחקר הראשון שניסה להבין את תופעת ה”קנאקים”, עדיין איננו בטוחים לגמרי איך הם נוצרים, וגם לא אם הם מזיקים לנו.

לפעמים קר לכם ומתחשק לכם לישון עד השנה הבאה? יש כמה בעלי חיים שאחרי תרדמת חורף של כמה חודשים הם חוזרים לחייהם הרגילים, עד החורף הבא.

צוות חוקרים בינלאומי, ביניהם גם חוקרים מישראל, מצא שבניגוד להנחה המקובלת, בתנאים מסוימים מרעה באזורי מדבר עשוי דווקא לסייע למערכת האקולוגית.

נגיפים הקרויים רטרו-וירוסים משתלבים בחומר התורשתי של אלו שהם מדביקים. יכולת זו עשויה לשנות את תכונות המודבקים, בבריאות ובחולי.

בניסוי הזה נגלה איך צמחים יכולים למצוא את דרכם במבוך – ולמה הם עוקבים אחר האור?

מדענים סוררים, מוות טראגי של חולים וסיפורי הצלחה מעודדים הם רק חלק מהסיפור רב הטלטלות של השיטה המבטיחה. נכון, היא לא מימשה עדיין את הפוטנציאל שלה, אך עשויה להפתיע כבר בשנים הקרובות.