VOD עבור חטיבת ביניים וחטיבה עליונה - אקולוגיה

שינויי האקלים משפיעים על האוקיינוסים, זרמי המים (וכתוצאה מכך על המליחות והטמפרטורה) ועל שוכני האוקיינוס. על מנת לחקור את שינויי האקלים יש לחקור גם את השפעתם על האוקיינוסים, וכיום נאסא חוקרת את שינויי הזרמים והטמפרטורה באוקיינוס בין השאר ע”י התבוננות ביצורים חד תאיים זעירים בשם פיטופלנקטון, אשר בין השאר אחראים על חלק ניכר מהחמצן אותו אנו נושמים. הסרטון שלפנינו עוסק בחקר האוקיינוסים בכלל ופיטופלנקטון בפרט.

בעקבות מזג האוויר המשונה בשבועות האחרונים, אתרי החדשות כבר החליטו שהאקלים יצא מדעתו. ובמציאות? ההתחממות הגלובלית אכן חיה ובועטת, אבל אירועי יובש קיצוני או שטפונות מחוץ לעונה היו תמיד.

הצפרדע הינה דו חי אשר בד”כ אוכל כל דבר קטן ממנה שזז ובעיקר חרקים. הצפרדע מזהה את תנועת החרק ושולחת אליו את לשונה המהירה.

הסרטון שלפנינו עוסק בהשפעת השינויים האקלימיים על צמחיית כדור-הארץ ואודות השפעתם של הצמחים על מחזור הפחמן.

חוקרים מארצות הברית פיתחו מערכת ממוחשבת למעקב יעיל אחר החיים בשונית.

הקשר בין פונדקאי לטפיל שלו יכול להיות הרסני, למשל כשנגיף הורס את התא שמארח אותו וגורם למותו. אולם מחקר ישראלי חדש, בראשות עודד בז’ה מהטכניון, מגלה כי למין של חיידקים שעושים פוטוסינתזה ולנגיף התוקף אותם יש מערכת יחסים מעניינת ומורכבת יותר.

רבות דובר על המשבר האקולוגי הפוקד את העולם, ביטויים כמו התחממות גלובלית ובזבוז משאבים נשמעים בהקשרים רבים של חיי היום יום שלנו. מקור האנרגיה העיקרי כיום הוא הנפט (דלק) לדלק תוצרי לוואי רבים ובהם גזי חממה המתווספים לאטמוספירה. שימוש במקורות אנרגיה מתכלים כמו למשל צמחים, מאפשרים הפקת אנרגיה ללא יצירת תוצרי לוואי עודפים. הסרטון שלפניונו מתאר כיצד ניתן להשתמש במסה ביולוגית להפקת אנרגיה, אך גם מעלה סוגיות סביבתיות לא צפויות בנושא זה.

בסרטון שלפנינו דייוויד גאלו מותיר אתכם פעורי פה מול יצורי ים מדהימים, ובכלל זה דיונון רוקחים מחליף צבעים, תמנון שניחן בהסוואה מושלמת ותאורת ניאון הראויה ל”טיימס סקוור” שמפיקים דגים החיים במעמקי הים השחורים משחור.

דגים נושמים בצורה שונה מחיות היבשה. יש להם מנגנון נשימה מותאם לסביבה מימית, שמבוסס על ספיגת החמצן מהמים באמצעות זימים. רוב הדגים משתמשים במנגנון הזה, פרט למינים בודדים שסופגים חמצן דרך העור או נושמים דרך ריאות פרימיטיביות.

לא פשוט לחקור יצורים זעירים כמו אלמוגים ואצות במעמקי האוקיינוס. טכנולוגיה חדשה מספקת צילומים צבעוניים ומפורטים מאוד של החיים הקטנים בים הגדול.

האבולוציה היא מנגנון מורכב שמניע את החיים בעולמנו. הכוח המניע שלה הוא העיקרון שקובע שהמותאם ביותר שורד ומעמיד צאצאים פוריים שמעבירים הלאה את תכונותיו החיוביות.

טפילים הם יצורים מרתקים, שמפתחים עוד ועוד דרכים יצירתיות לנצל לטובתם את הפונדקאי שלהם – משינוי הרגלי התזונה שלו ועד לשינוי מינו. וכן – גם אנחנו תלויים בהם.

התשובה נישאת ברוח: חוקרים הראו בפעם הראשונה כיצד סופות הוריקן משפיעות האבולוציה של לטאות – הן פשוט מעיפות לים את המתאימות פחות להתמודד עם הרוח העזה

בעולם החי כל היצורים כולם מקושרים זה לזה בדרך כזו או אחרת, ברשת סבוכה של יחסים מסוגים שונים. יחסים אלו עשויים להיות טפילות, יחסי טורף-נטרף, או סימביוזה בין שני יצורים.

במהלך האבולוציה אין הרבה תגובות שהצילו חיים יותר מ”איכס, זה מגעיל אותי”. כיום, עם התפתחות הרפואה והמדע המודרניים, אנחנו יודעים כבר להסביר טוב יותר את הצורך שלנו בניקיון. וכן, גם את הסכנות של היגיינה מוגזמת.

דגים מסוימים מוצאים מחסה ומקור מזון בתוך מלפפון הים, לאחר שפיתחו שיטות מקוריות לחדור אליו דרך פי הטבעת.

חד גדיא בגרסת המציאות: חוקרים בארצות הברית גילו כי לצרעה התוקפת עצי אלון יש צמח טפיל התוקף את הזחלים שלה.

מחקר אמריקאי-ישראלי: הצורות השונות של ביצי עופות אינם התאמה למקום הקינון, אלא תוצאה של יעילות התעופה של הציפור, מעין “תופעת לוואי” אבולוציונית.

בעבר, בהווה וגם בדרך הטבע. איך נוצרות מומיות, ומה משותף למדבריות, לפסגות מושלגות ולביצות כבול?

מה נותן לגבינות מסריחות את ניחוחן העז ואיך זה שאנחנו אוהבים אותן למרות הכול?