תחנת כח הידרואלקטרית הינה תחנה המפיקה חשמל מנפילת מים. תחנות אלו נפוצות מאוד ברחבי העולם בנהרות גדולים עם מפלים או בצורה מלאכותית כסכר. עיקרון הפעולה של התחנה מאוד פשוט: נפילה של מים מגובה רב גורמת להנעת טורבינה המניעה מגנטים היוצריים שדה חשמלי.
הרוח מאז ומתמיד היתה מקור להפקת כח, בין אם בספינות מפרש, או בתחנות קמח המונעות בידי רוח. הרוח הינה משאב בלתי נגמר של אנרגיה. כיום משתמשים ברוח גם להפקת חשמל. הסרטון שלפנינו מתאר כיצד פועל תחנת כח המונעת בידי הרוח.
רבות נאמר על הפוטנציאל האדיר הצפון באור השמש להפקת אנרגיה נקייה וזולה. תהליך הפקת האנרגיה פשוט למדי ומערב עירור אלקטרונים על גבי משטח החשוף לשמש וניתובם לחוט החשמל היוצא מהתא. הסרטון שלפנינו מציג כיצד מתבצע התהליך.
חשמל סטטי נוצר כאשר משפשפים שני משטחים מבודדים חשמלית זה כנגד זה כמו למשל בלון ופיסת בד. אלקטרונים “נקרעים” ממשטח אחד ומועברים למשטח של החומר השני וכתוצאה מכך נוצר הפרש פוטנציאלים. כאשר המשטח הטעון באלקטרונים מצוי קרוב לגוף או אזור בו חסרים אלקטרונים (“טעון חיובי”) המשטח יפרוק את האלקטרונים אליו.
הגז נוצר על ידי ריקבון של חומרים אורגניים במעבה האדמה במשך אלפי שנים. הובלת הגז מהמרבץ אל הלקוח הינה דבר מורכב, ומתבצעת לרוב בצינורות מתאימים בלחץ גבוה, אך לעיתים גם במיכליות בצורה נוזלית. הסרטון שלפנינו מראה כיצד הגז מובל ממרבץ הגז הטבעי עד לבית הלקוח.
בועות הסבון שכולם מכירים ונהנים להשתעשע בהן מלאות באוויר, אבל מה קורה אם במקום באוויר – ממלאים את בועות הסבון בגז מימן, הגז ה”קל” ביותר, שהוא גם חומר דליק מאוד.