פיהוקים של אנשים – יסודי

נכון, נחשב לא מנומס ואפילו מעליב לפהק מול אחרים, אבל מה אנחנו יכולים כבר לעשות? כשזה בא, זה בא. זה חזק מאיתנו. הדחף הבסיסי לפהק משתלט עלינו מדי יום. למעשה, לא אתפלא אם חלקכם פיהקתם כבר כשקראתם את כותרת הכתבה. אבל מדוע אנחנו מפהקים? מדוע הפיהוק כל כך מידבק? ועד כמה אתם רגישים להידבק בפיהוקים ביחס לאחרים? השאלות הללו העסיקו חוקרים זמן רב, ולמרבה הפלא אין תשובה מוסכמת לסיבה האבולוציונית שבגללה אנחנו מפהקים.

פיהוק זו פעולה בסיסית של הגוף. כולם מפהקים, גם חיות כמו ציפורים ודגים – ואפילו תינוקות שעוד לא נולדו. ולמה זה מעסיק אותנו כל כך? כי בתור חובבי מדע, תופעות טבעיות לא מוסברות הן כמו תיבת אוצרות מסתורית בשביל המוח שלנו, שלא ינוח עד שיצליח לפצח את התעלומה. גם אם לא נפצח את המיסתורין שעומד מאחורי הפיהוק, נוכל לפחות לומר שניסינו. ועל הדרך גם נלמד כמה דברים חדשים.

כולכם בוודאי יודעים שתפקיד האוזן הוא לשמוע, אך איך היא עושה את זה?
כדי להסביר את זה הבאנו לכם שני סרטונים – הראשון מסביר על חוש השמיעה ועל מבנה האוזן והשני מציג איך שבלול האוזן (Cochlea) מפרק את הצלילים המגיעים אליו דרך עור התוף. שימו לב שהצלילים מתפלגים לפי הגובה שלהם (התדר) ככך שנוצר מעין סולם צלילים לאורך שבלול האוזן. בשבלול האוזן נמצאים תאי עצב שכל אחד מהם אחראי על זיהוי צליל מסוים ומעביר את המידע עליו למוח. המוח מקבל מתאי העצב את המידע על כל הצלילים שהתקבלו ומעבד אותם.