רשימת הכתבות

בניסוי חלוצי ינסו חוקרים לשקם לראשונה לב פגוע של חולה באמצעות תאי גזע “מושרים”

סיבים, גלילים וקורים דקים – אלו הם המרכיבים שנותנים לתאים את המבנה שלהם

חוקרים זיהו גנים העשויים להיות קשורים לבדידות, וקשרים אפשריים שלהם לתופעות כמו דיכאון או השמנה

מתברר שהשעון הפנימי שלנו פועל במידה רבה כמו חיישן לא לגמרי מסונכרן

שיתוף פעולה בין חוקרים ישראליים ויפנים הביא לגילוי של מום גנטי ייחודי שפוגע בתפקוד מערכת העצבים

אלומיניום, חיידקים ותגובות כימיות. מדוע הזיעה משאירה כתמים בהירים על הבגדים שלנו?

האם לכדורגלנים יש יכולות שכליות טובות יותר מאחרים? ועד כמה מבחני אינטליגנציה יכולים לחזות הצלחה על כר הדשא?

למה אנחנו נלהבים כל כך מהריח של תינוקות?

שינויים אקראיים בחומר הגנטי הם הכוח המניע של האבולוציה. כמה מוטציות נוצרות בתאינו באופן טבעי ובאיזו תדירות?

ספורטאים שסופגים חבטות רבות בראשם עלולים לסבול מפגיעות מתמשכות. האם זה נכון גם לכדורגלנים?

גם בפרסום סרטוני דעה, על גופי השידור לנהוג באחריות ולהפעיל שיקול דעת

עוד כלי נשק במאבק נגד חיידקים: ציפוי משטחים המשחרר מולוקולות אנטי-בקטריאליות בתגובה לאור

מחקר באריזונה מגלה עד כמה מסוכן להשאיר פעוט בן שנתיים ברכב חונה – אפילו עם חלונות פתוחים

כל ילד שמתחיל לשחק כדורגל ממהר להצטייד בנעלי פקקים. האם השימוש בהן מזיק לבריאות הכדורגלנים?

חברות התרופות החלו להשקיע בטיפולים מסוג חדש בסרטן: נגיפים שמפעילים את מערכת החיסון נגד הגידול

גם לאדם יש מנגנון ארגון שמורה לתאי העובר להפוך לרקמות ואיברים מובחנים

חוקרים מהטכניון ריכזו מידע ממיליוני מאמרים וחשפו רשתות תאים לא מוכרות

112 שנים להולדתו של ארנסט בוריס צ’יין, היהודי שנמלט מהנאצים והיה שותף לפיתוח הפניצילין

התאים הדנדריטיים מתאמים בין זרועות מערכת החיסון ומלמדים אותן לזהות פולשים ביעילות

מה מבנה הגוף האידיאלי לכדורגלן? למה יש פקקים בנעליים? מה קורה לראש בנגיחה? לרגל פתיחת המונדיאל – כמה נקודות מפגש בין כדורגל ומדע

כמעט לכולנו יש בגוף תאים “עבריינים” שמאיימים על הסדר החברתי. מתי הם מצליחים להפר אותו?

היא נצמדת לבעלי חיים, מוצצת את דמם ועלולה להעביר מחלות קטלניות. למי מסוכנת קרצית הכלב החומה?

מחקר ישראלי-אמריקאי עשוי לפרוץ דרך לעיכוב סרטן אלים במיוחד, באמצעות עצירת חלבון שתורם להתפתחות גרורות

הם מייצרים נוגדנים, מאפשרים לחיסונים לפעול כשהגוף מותקף – אך גם עלולים לגרום לסרטן דם