רשימת הכתבות

קיים ניסוי של עקיפה בשני סדקים שבוצע עם אלקטרונים, הדומה לניסוי יאנג עם אור. ניסוי יאנג:

בתשובה זו אנו נסביר בפירוט את ניסוי איינשטיין,פודולסקי,רוזן: EPR. ניסויים מחשבתיים אלו,

המים בולעים את רוב אורכי הגל בספקטרום האלקטרומגנטי, פרט לתחום צר הכולל בתוכו את ספקטרום

התופעה שאתה מתאר, היווצרות שדה מגנטים בניצב לכיוון תנועת מטענים, מתוארת על ידי חוק

האור הנראה הינו חלק מספקטרום הגלים האלקטרומגנטי. האור הנראה, הנקרא גם 'אור לבן'

השאלה המקורית: מדוע מהירות האור היא ערך אבסולוטי וקבוע? האם יש עוד קבועים כאלה בפיסיקה?

נסביר תחילה מהיא דיודה. הדיודה התרמויונית מורכבת מקתודה, אנודה וגוף חימום הנמצאים בריק

גלים אלקטרומגנטיים הינם שם כולל לגלי רדיו, גלי מיקרו, אור נראה, קרני – X ואחרים, הנבדלים

השאלה המקורית: ראיתי את הסרטון על המנהור הקוונטי. לא הבנתי איך היוצרות הפוטון בשמש מדגים

אם נחשוב על האור כגל, הרי שעוצמת האור קשורה לאמפליטודה (משרעת) שלו. מהירות גל אינה תלויה

מוליכים הם חומרים המאפשרים הולכת זרם חשמלי דרכם. ככל שהתנגדותם להולכה קטנה יותר, כך הינם

בדרך כלל מעבר של זרם חשמלי גורם לחימום של החומרים בהם הוא זורם, אבל יש יוצאים מהכלל

על-פי המקובל את הקשר בין חשמל למגנטיות גילה מייקל פרדיי (Michael Faraday) בסביבות 1821,

הערה: השאלה קיבלה כבר תשובות פעמיים בעבר. אך מכיוון שהנושא בהחלט לא פשוט ונראה שלא הובן

כדי לענות על השאלה, יש לעמוד על הקשר האפשרי שבין תורת המיתרים והמודל הסטנדרטי של חלקיקים

כדי להפוך נוזלים לגזים צריך להשקיע אנרגיה רבה יותר מלהפוך מוצקים לנוזלים – כיצד חלקיקי החומר מסבירים זאת?

למעשה מנסרה מלבנית כן מעקמת, שוברת, את האור העובר דרכה אך עלינו להסביר בפירוט את מצב

חלקיק ההיגס הוא השדה שיוצר אינטראקציה עם חלקיקים על מנת 'להעניק' להם מסה. אפשר

יש לקרוא על תורת המיתרים על מנת להבין תשובה זו. על פי תורת המיתרים הצורה הגאומטרית של כל

כפי הנראה הראשון שהגיע קרוב לערך זה הינו ג'ימס ברדלי (James Bradley) ב-1728 תוך

אני מבין שאת מדברת על המשוואה שניסח איינשטיין E=MC2. תמונה באדיבות ויקיפדיה. אין הכוונה

מהירות האלקטרונים במוליך מתייחסת לתנועה האיטית יחסית של אלקטרונים חופשיים (או יונים)

באיזה חומר כדי להשתמש כדי לאגור אנרגיית חום רבה?

המשמעות של בלון מנופח היא בלון שהוסף לו גז מסוג מסוים (אוויר, הליום או גז אחר). מכיוון