רשימת הכתבות

אפריקה ומדגסקר, יערות הגשם של אוסטרליה והסוואנה בברזיל – לכולם יש שגרירים פורחים בשדרות ארצנו

מחקר חדש שופך אור על התהליך הגנטי המורכב שבו נוצרים דפוסים בפרוותיהם של חתולים

מה גורם לעיוורון צבעים? ולמה יש הרבה יותר גברים עיוורי צבעים מנשים? הכל מתחיל מהכרומוזומים

מחקר חדש חושף כי מין של צמחי מרפא מסורתיים עבר התאמה אבולוציונית שהעניקה לו צבעי הסוואה להגנה מפני בני האדם

מכירים היטב את דרווין, הברירה הטבעית והאבולוציה? נסו את החידון המאתגר שלנו

פעם חשבנו שצורת החיבור של האוזן לראש נקבעת על ידי גן אחד, אך מתברר שזה מסובך יותר

מחקר ישראלי חדש מגלה שתהליך ההזדקנות קשור לירידה בתיאום בין קבוצות הגֵנים השונות בתאים

קופים מעדיפים להמשיך להשקיע משאבים במה שכבר התחילו בו, גם כשברור שאין בכך טעם – ממש כמו בני אדם

עשב תיבול אלוהי או ירק שטני בטעם סבון? הכול טמון בגֵנים שלנו. אתם בעד התבלין הירקרק או נגדו? הצביעו והשפיעו!

לסיכום שנת הקורונה, כל מה שצריך לזכור על המדע של המגפה: הנגיף, הבדיקות, החיסונים, התרופות והטיפולים, לצד הפייק-ניוז ותופעות תרבותיות נוספות. לגזור ולשמור

צרצרים קטנים בעלי קול חלש יוצרים רמקול מעלים כדי להגביר את קולם ולהתחרות בזכרים הגדולים

מדוע צלילה מרגיעה אותנו? בזכות רפלקס שנותר לנו כנראה משלבים קדומים באבולוציה

מדענים זיהו לראשונה סוג של תאי עצב במוח האנושי שמתמחים בתיעוד הזמן החולף

דבורי דבש אסיאתיות מדביקות צואה של יונקים וציפורים בפתח הכוורות שלהן, כדי להתגונן מצרעות ענקיות

מחקר חדש: גן שפועל בתאי עצב של עכברים משמש כמתג מולקולרי המכתיב למידה והכחדה של פחד

דרורים בסין משלבים בקינים שלהם עלי לענה להרחקת טפילים ובריאות הגוזלים

לכמה מיני ציפורים יש במקור איבר חישה מיוחד, המסייע להן למצוא מזון. מחקר חדש מראה שהחוש הזה קדום מאוד

מהכוכבים והסופרנובות עד לחלבונים הזוהרים של עולם החי – הפיזיקה, הכימיה והביולוגיה של התאורה שמייצר הטבע

מחקר חדש מחזק את ההשערה לפיה הגורם המרכזי להכחדה הגדולה ביותר היה שחרור פחמן דו-חמצני

דיג מופרז מסכן את המשך קיומו של הדג הענק. הצלתו תלויה בגידולו בשבי באמצעות הורים מאמצים

מחקר חדש: נמלים מסוימות מייצרות לעצמן “שריון” של סידן פחמתי, המחזק את השלד החיצוני שלהן ומגן עליהן

חוקרים מהטכניון גילו חלבונים קולטי-אור ייחודיים המשותפים לנגיפים ענקיים ולאצות שהם מדביקים

החלבונים של כל היצורים החיים מבוססים על כ-20 חומצות אמינו. איך דווקא חומצות מסוימות נכנסו לרשימה הזו? האם אפשר להשתמש באחרות?

חברה מסחרית פיתחה שיטה לחיזוי מבנה תלת-ממדי של חלבונים בעזרת בינה מלאכותית