ראשי לקרוא ולצפות אקולוגיה וסביבה עמוד 20
התפרצות חצבת עקב פעילות של מתנגדי חיסונים ופוליטיקאים שמעוותים עובדות לטובת אינטרסים מסחריים. אלה רק חלק מהאתגרים שעמם התמודד המדע בשנה החולפת
הבריכות העונתיות המתמלאות בחורף ומתייבשות בקיץ הן בית גידול ייחודי המצוי בסכנת הכחדה בגלל פעילות האדם. האם אפשר להצילן?
תופעה מדאיגה בעקבות שינויי האקלים: איים מאוכלסים ברחבי העולם עלולים להיעלם, או להפוך בלתי ראויים ליישוב
חיידקים שזוללים אצות באוקיינוסים מפריעים להן לפתח עמידות לאויביהן האחרים – הנגיפים
הגדלנו את הפרי, קיצרנו את הענפים, הוצאנו את הזרעים: איך תירבת האדם את הצמחים ומה זה עשה להם ולנו?
מחקר מגלה: נגיפים שפוגעים במושבות מימיות של אצות גורמים להפצת חלקיקים לאוויר שעליהם יכולות להתעבות טיפות גשם
האתגר של השגת מי שתייה, אגירתם ושמירה על נקיונם מלווה את האנושות כבר אלפי שנים
מה הקשר בין פחמן דו חמצני, עליית פני הים ושינויי האקלים? ואיך יודעים שפעילות האדם גורמת לשרשרת התגובות הזו?
מוות המוני של איילים בסקנדינביה איפשר לעקוב אחרי התהליכים שבהם הטבע מפיץ זרעים באמצעות אוכלי נבלות
הבתים שלנו שוקקים חרקים ופרוקי רגליים נוספים. במקום להילחם בהם, מוטב שניעזר בהם כמדבירים יעילים ומיומנים
זיהום מזיק לסביבה, אבל האם גם ניקיון יתר מסכן את הסביבה בחופי הים ואת בעלי החיים?
מוצרי פלסטיק שהושלכו לא רק מזהמים את הסביבה באופן ישיר – מחקר חדש קובע שהם גם פולטים גזי חממה
המכרסמים מכחידים את עופות הים, שהלשלשת שלהם חיונית לשגשוג החיים בים
בטלוויזיה הזהירו מפני סכנה חדשה: מכוניות היברידיות. בחינת הטענות בעיניים מדעיות מראה שאין כל סיבה לבהלה
כלבי הדינגו, סוסי המוסטנג והחזירים הפראיים אינם חיות בר אמיתיות אלא צאצאים של חיות מבויתות שחזרו לטבע
כשאנחנו משתמשים בטבע לצרכינו אנחנו משאירים חותם. מהי טביעת הרגל הסביבתית שלנו?
יותר ויותר יונקים פעילי יום מעבירים את פעילותם ללילה כדי להימנע ממפגש עם בני אדם
מהירותן של הסופות פחתה בעשרות אחוזים. התוצאה: הן הופכות מסוכנות יותר
עלייה חדה בפליטה של כימיקל בלתי חוקי הורסת את שכבת האוזון ועלולה לעכב את שיקומה
אחרי אלפי שנות חיים, כמה מעצי הבאובב הגדולים ביותר באפריקה מתו בפתאומיות. החשוד המיידי: שינוי האקלים
ההתחממות הגלובלית אכן חיה ובועטת, אבל אירועי יובש קיצוני או שטפונות מחוץ לעונה היו תמיד
מה הורג אלפי דגים בכל פעם שנהר אפריקאי גואה? כנראה ההפרשות של ההיפופוטמים
פיתוח ישראלי: ריסוס ננו-חלקיקים הזין שיחי עגבניות שרי ביעילות גבוהה פי 300 מהשיטות הקיימות
החל המרוץ לניצול קרקעית האוקיינוס – ולהגנה עליה מפני ניצול לא אחראי
18 דקות 
