מאגר המדע

הווירוס הוא יצור בעל שתי מטרות: להדביק ולהתרבות. מחזור החיים שלו פשוט יחסית, וזו אחת

כשאנחנו אומרים למישהו שלא מרגיש טוב ש”הכל בראש”, לפעמים אנחנו לא באמת יודעים עד כמה אנחנו

תאי הגלייה, או גליוציטים, הם תאי התמיכה של מערכת העצבים. במערכת העצבים המרכזית יש כמה

מאז שחר ימי ההיסטוריה האמינו בני האדם בעל-טבעי וביכולות קסומות להירפא ממחלות, להפוך עופרת

נראה כי בכל תקופה ותקופה, כשהתקדמות המדע והטכנולוגיה מביאה איתה שגשוג חדש, תמיד קיימים גם

המהפיכה המדעית לפני כארבע מאות שנה הביאה איתה קידמה ושגשוג ברמות שהעולם טרם ראה. עלייה

ההגדרה המילונית של מדע היא: “מחקר שיטתי במקצוע מסויים, מאורגן ומבוסס על עובדות, תצפיות או

לפעמים מאוד קורץ לנו להאמין בעל טבעי או בתאוריות קונספירציה תוך התעלמות מהמציאות

בסרטון שלפניכם מדבר גרג לין על השורשים המתמטיים של הארכיטקטורה ועל הדרכים שבהן השילוב של

גיאודזיה היא המדע העוסק במדידת כדור הארץ ובמיפויו. פירוש השם ביוונית הוא “חלוקת הארץ”.

מערכת השמש שלנו היה מורכבת, מופלאה. היא אינה מורכבת רק מכוכבי לכת המקיפים את השמש. כוכבי

המוח הוא איבר מופלא. הוא קולט את כל הגירויים והאותות המגיעים לגוף, מבחוץ ומבפנים, מעבד

הנוזל המוח-שדרתי (CSF) משמש בראש ובראשונה כבולם הזעזועים של מערכת העצבים המרכזית. הוא מגן

חוט השדרה, או מוח השדרה, הוא ההמשך הישיר של מערכת העצבים המרכזית, שמתחילה בקדמת המוח

גזע המוח הוא האזור במערכת העצבים המרכזית שמחבר את המוח, המוח הקטן וחוט השדרה. הוא מורכב

המוח הקטן הוא חלק במערכת העצבים המרכזית שאחראי בעיקר על מוטוריקה ושיווי משקל. הוא נמצא

המים הינם הנוזל עליו מבוססים, ותלויים בו לחלוטין, כל החיים. המים הינם מולקולה קטנה

המיטוכונדריה הינו אברון קטן ומיוחד אשר תפקידו העיקרי והחשוב ביותר הינו הפקת אנרגיה.

הדיאנצפלון הוא חלק מהמוח הקדמי, שמכיל בתוכו כמה מהרכיבים החשובים של מערכת העצבים המרכזית:

רדיקלים חופשיים הינם מצב של אטומים או מולקולות בו יש לאטום/מולקולה אלקטרונים לא מזווגים.

נניח שקיימת בדיקה למחלה שתוצאותיה אמינות 99 אחוז מהזמן. אדם מסויים נבדק והבדיקה הצביעה

כמה ישרים מקבילים לישר אחר אפשר להעביר דרך נקודה כלשהי מחוצה לו? האקסיומה החמישית של

בסיסים חנקניים (Nucleobsaes) הם אבני הבניין של חומצות הגרעין (DNA ו- RNA) בכל היצורים

את המוח האנושי אפשר לחלק לאזורים ותת-אזורים רבים, בהתאם לאנטומיה המרחבית שלו ולתפקידים של